יום חמישי, 6 במאי 2010

ביקורת בושם: קרטייה - או דה קרטייה (אדט)

Eau de Cartier perfume
השקת הגרסה החדשה והתפוזית של האו דה קרטייה שיגרה אותי לסניפי אפריל לבדוק את הגרסה המקורית מ-2001. בשורה התחתונה, יש דמיון מרשים בין השניים בייבוש. אבל לפני השורה התחתונה יש לא מעט שורות.

בשונה מהאו דה קרטייה החדש, הוותיק יותר הוא יוניסקס במוצהר. הפתיחה עזה מאוד, הדרית וחריפה. היא נשארת בעוזה ובחריפותה למשך כחצי שעה, ואז או דה קרטייה נדמה כגברי וכמיושן. אלא שאז קורה קסם: הוא מתפתח. בניגוד לבשמים מודרניים יותר, שתהליך ההתפתחות שלהם על העור מואץ, לאו דה קרטייה צריך לתת את הזמן להתרכך ולהיפתח. כשהוא נפתח, הוא חמים יותר וחריף פחות, אבל עדיין אי אפשר לדבר על מתיקות.

אין באו דה קרטייה את הסיומת החמימה והמנחמת, האופיינית כל כך לבשמים החדשים יחסית. כל כולו זוויתי ועוקצני. הוא ממשיך לעקצץ גם אחרי שלוש וארבע שעות, אבל בשקט. אם לסכם בקצרה, או דה קרטייה הוא מה שלאבלי של שרה ג'סיקה פארקר רצה מאוד להיות: נקי מאוד, דומיננטי ואסרטיבי, עם מגע של סנוביות צוננת. בשונה מלאבלי, או דה קרטייה לוחץ הרבה יותר על התו הברגמוטי החריף והרבה פחות על התו הלבנדרי המנחם והמשעמם. אולי כאן סוד הקסם.

אין תגובות:

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...